הצעד הראשון בדרך לשינוי - טיפול מותאם אישית | פרונטלי או אונליין
למה בכלל צריך טיפול נפשי?
התשובה פשוטה, כי החיים מורכבים. כולנו נתקלים במשברים, באובדנים, או בתחושות של חוסר סיפוק, חוסר ערך, העדר משמעות, בדידות, עייפות, קונפליקטים וחוסר אונים. לעתים אנחנו מרגישים תקועים בדפוסים שאינם משרתים אותנו עוד. הטיפול הנפשי המקצועי אותו אני מציעה, מאפשר הזדמנות לעצור, להתבונן פנימה, ולצאת למסע של גילוי עצמי וצמיחה. תוך הקשבה רפלקטיבית, אמפתיה והכלה.
במשך כ – 33 שנה, הקדשתי את חיי המקצועיים לעולם הטיפול, תוך שילוב עבודה והתנדבות במגוון רחב של מסגרות ציבוריות. מסעי המקצועי הוביל אותי דרך שלושה תחומים מרכזיים: בריאות הנפש, רווחה וחינוך. בכל אחת מהתחנות הללו, צברתי ידע מעמיק, פיתחתי מיומנויות ייחודיות ונגעתי בחייהם של אנשים.
לאורך השנים למדתי, התמקצעתי וטיפלתי במגוון רחב מאד של גישות טיפול, באמצעותן טיפלתי במאות מטופלים, ניסיון זה העניק לי ראייה הוליסטית של האדם ושל מערכות התמיכה הסובבות אותו, ואפשר לי לפתח גישה טיפולית מקיפה ורגישה. כל מפגש, כל אתגר וכל הצלחה העשירו את ארגז הכלים המקצועי שלי, והעמיקו את מחויבותי לסייע לאנשים בדרכם לחיים מלאים ומספקים יותר. כיום, העבודה הקלינית שלי מבוססת על שלוש גישות טיפול מרכזיות: אדלריאנית, מוטיבציונית ו-12 הצעדים. בנוסף, אני משלבת כלים וטכניקות מטיפול מודע טראומה ומטיפול נרטיבי.
בטיפול, תוכל/י ללמוד להקשיב לעצמך ברמה עמוקה יותר, לזהות את הכוחות הפנימיים שלך ולפתח כלים להתמודדות עם אתגרי החיים. זהו מקום שבו תוכל/י לחקור רגשות מורכבים, לפתור קונפליקטים פנימיים, ולבנות מערכות יחסים בריאות יותר – עם עצמך ועם אחרים.
הבחירה בטיפול נפשי מקצועי, כמו זה שאני מציעה, היא השקעה בעצמך ובאיכות חייך. זוהי הזדמנות לצאת ממעגלים ישנים של כאב, תסכול וחוסר אונים, ולצעוד לעבר חיים מלאים ומספקים יותר.
בקליניקה שלי, אני מציעה מרחב בטוח, מקבל ותומך, שבו נוכל לעבוד יחד על האתגרים שלך. בשילוב השיטות השונות, נתאים יחד את הטיפול הטוב ביותר עבורך, כדי לתמוך בתהליך של שינוי, התפתחות, ריפוי והגשמה עצמית אמיתית.
חשוב לזכור, כי הצעד הראשון הוא תמיד הקשה ביותר, אך גם המשמעותי ביותר. אם את/ה מרגיש/ה שהלוואי ש"הכל היה יכול להיות אחרת" – אני כאן בשבילך!
גישות הטיפול שלי
למי אני יכולה לעזור?
טיפול פרטני
טיפול אישי ממוקד המותאם לצרכי המטופל/ת, מסייע בהתמודדות עם אתגרים רגשיים ומעניק כלים פרקטיים לשיפור איכות החיים.
ליווי זוגי
מפגשים המיועדים לזוגות, במטרה לשפר תקשורת, לחזק את הקשרים ולמצוא פתרונות לקונפליקטים.
טיפול קבוצתי
מפגשים שבועיים בקבוצות אינטימיות של עד 10 משתתפים החווים אתגרים דומים. הקבוצה מאפשרת שיתוף בטוח, תמיכה הדדית והעצמה אישית באמצעות למידה מחוויות חיים משותפות ופרספקטיבות מגוונות.
הדרכת סטודנטים לעבודה סוציאלית
ליווי מקצועי בעיבוד חוויות העבודה הקלינית, ניתוח מקרים, פיתוח מיומנויות התערבות וחיזוק הזהות המקצועית והביטחון המקצועי, תוך טיפוח יכולות רפלקטיביות ומודעות עצמית במרחב תומך.
טיפול מותאם אישית
טיפול אדלריאני
"הכל יכול להיות אחרת" (אלפרד אדלר)
מהו טיפול אדלריאני?
הטיפול האדלריאני הוא גישה טיפולית הומניסטית המתמקדת בהבנה שכל אדם הוא יחידה הוליסטית השואפת לתחושת שייכות, ערך ומשמעות. הגישה, שפותחה על ידי אלפרד אדלר, מבוססת על האמונה העמוקה שהאדם הוא יצור חברתי בעל יכולת לשינוי, ושכל התנהגותו מכוונת להשגת מטרות אישיות ייחודיות לו.
במסגרת הטיפול האדלריאני, המטפל מכיר בכך שהקשיים הנוכחיים של המטופל נובעים לעתים קרובות מאסטרטגיות התמודדות שפיתח בילדותו, אשר כבר אינן מתאימות לחייו הבוגרים. במקום לשאול "מה לא בסדר איתך?", הגישה האדלריאנית שואלת "איך אתה משתמש בכוחות שלך היום, ואיך נוכל להתאים אותם טוב יותר למטרותיך?"
מי מגיע לטיפול אדלריאני?
הטיפול האדלריאני מתאים למגוון רחב של אנשים הנמצאים בנקודות מעבר שונות בחייהם: אנשים החווים משברי זהות או משברי חיים; מי שמתמודדים עם דפוסים חוזרים במערכות יחסים, בקשרים, או בעבודה; אנשים הרוצים להבין טוב יותר את עצמם ואת המניעים שלהם; מי שמרגישים תקועים בדפוסי התנהגות שלא משרתים אותם; אנשים הסובלים מחוסר ביטחון עצמי או תחושות נחיתות; מי שמחפשים משמעות וכיוון בחייהם; ואנשים הרוצים לשפר את מערכות היחסים שלהם.
מתי אנשים מחליטים להגיע לטיפול אדלריאני?
רוב האנשים מגיעים לטיפול האדלריאני לא בגלל בעיה ספציפית אחת, אלא עקב תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מהחיים, או דפוסים חוזרים שמטרידים אותם. הם עלולים לחוות קושי בקבלת החלטות, תחושת חוסר ביטחון עצמי, קשיים בזוגיות או בחברויות, אי שביעות רצון מהקריירה, או תחושה שהם לא מגשימים את הפוטנציאל שלהם.
לעתים קרובות, האנשים מגיעים כשהם מבינים שהאסטרטגיות שפעלו עבורם בעבר כבר לא יעילות. הם עלולים לשאול את עצמם: "למה אני חוזר על אותן טעויות?" או "למה אני מרגיש שאני לא באמת חי את החיים שלי?"
מה מרגישים אנשים לפני שמגיעים לטיפול אדלריאני?
רבים מהאנשים המגיעים לטיפול אדלריאני חווים תחושות של תסכול, בלבול, או ייאוש מהדפוסים החוזרים בחייהם. הם עלולים להרגיש שהם "תקועים" במקום, או שיש פער בין מי שהם רוצים להיות לבין מי שהם באמת.
חלק חשוב מהתחושות הללו קשור לחוסר הבנה של המניעים הפנימיים והמטרות הלא מודעות שמנהלות את התנהגותם. אנשים רבים מרגישים שהם "לא מספיק טובים", או שהם צריכים להוכיח את עצמם כל הזמן, מבלי להבין מאיפה מגיעות התחושות הללו.
מה חשוב לזכור בעבודה טיפולית אדלריאנית?
בטיפול האדלריאני חשוב לזכור שכל אדם הוא המומחה של החיים שלו. המטפל אינו מגיע עם פתרונות מוכנים, אלא פועל כשותף בתהליך של גילוי וחקירה. הגישה מדגישה שוויון בין המטפל למטופל, תוך הכרה בכך שלכל אדם יש כוחות פנימיים ויכולות שיכולים להוביל לשינוי.
חשוב גם להבין שהטיפול האדלריאני אינו מתמקד בפתולוגיה או ב"תיקון" משהו שבור, אלא בחיזוק הכוחות הקיימים ובהתאמתם למציאות הנוכחית. זוהי גישה אופטימיסטית המאמינה ביכולת השינוי של כל אדם.
מה מייחד את הטיפול האדלריאני על פני גישות טיפול אחרות?
הטיפול האדלריאני מתייחד במספר מאפיינים חשובים. ראשית, הוא מתמקד בהווה ובעתיד יותר מאשר בעבר, תוך הבנה שהעבר חשוב כמקור ללמידה ולא כגורל קבוע. שנית, הגישה רואה בכל התנהגות מטרה ומשמעות, גם אם היא נראית "בעייתית" על פני השטח.
הטיפול משלב עבודה עם זיכרונות מוקדמים כמטאפורות חיות שמגלות את הדרך שבה האדם רואה את עצמו ואת העולם. זוהי שיטה ייחודית שמאפשרת הבנה עמוקה של הלוגיקה הפרטית של המטופל.
בנוסף, הגישה מדגישה את החיבור החברתי ואת תחושת השייכות כבסיס לבריאות נפשית, ועובדת על חיזוק הקשרים עם אחרים ועם הקהילה.
מהו עיקרון המפתח בטיפול האדלריאני?
העיקרון המרכזי בטיפול האדלריאני הוא האמונה ש"הכל יכול להיות אחרת". זוהי תפיסת עולם שמדגישה את חירות הבחירה של האדם ואת יכולתו לשנות את נקודת המבט שלו על החיים, גם אם הנסיבות החיצוניות אינן ניתנות לשינוי.
הטיפול מתמקד בעזרה למטופל לגלות את הכוחות שכבר יש לו, להבין את המטרות הלא מודעות שמנחות את התנהגותו, ולפתח דרכים חדשות ויעילות יותר להשגת תחושת שייכות וערך.
הדרך שלי לעזור לך:
השכלה אקדמית: כדוקטור לעבודה סוציאלית קלינית וכפסיכותרפיסטית אדלריאנית בהסמכה, שערכה מחקר מעמיק בתחום לאורך שנים, אני מביאה הבנה עמוקה של הגישה האדלריאנית. ההכשרה שלי כוללת גם ידע רחב בתחומים נוספים המשלימים את הטיפול.
שילוב גישות משלימות: אני משלבת את הגישה האדלריאנית עם גישות אחרות ועם טכניקות וכלים מגוונים, כדי ליצור טיפול מותאם אישית.
יצירת מרחב בטוח ושוויוני: אני פועלת ליצירת ברית טיפולית המבוססת על כבוד הדדי, שוויון ואמון. דבר המאפשר למטופל לחקור את עצמו בחופשיות ובביטחון.
התמקדות בכוחות ובמשאבים: במקום להתרכז רק בבעיות, אני עוזרת למטופל לזהות ולחזק את הכוחות והמשאבים שיש לו כבר, אך "נשכחו" מפאת המצוקה והסבל.
גמישות וטיפול מותאם: הטיפול יכול להיות קצר מועד (מספר חודשים עד שנה) לנושאים ספציפיים, או ארוך טווח (שנה או יותר) לשינויים עמוקים יותר בתפיסת העולם ובדפוסי החיים.
הטיפול האדלריאני אינו רק שיטה טיפולית – זוהי דרך חיים!
הכל יכול להיות אחרת, כך אמר אלפרד אדלר וזו ההבטחה שאני נותנת לכל מי שבוחר לפנות אליי למסע של טיפול, ריפוי והעצמת הנפש.
טיפול מותאם אישית
עבודה עם זיכרונות ילדות מוקדמים בראי התיאוריה האדלריאנית
"זיכרונות מוקדמים מזהירים את האדם מסכנה, מספרים לו למה עליו לצפות וממה כדי לו להימנע"
(אלפרד אדלר)
הקסם של הגישה האדלריאנית טמון בהבנה שכל זיכרון מוקדם הוא מטאפורה יצירתית לאופן שבו אנו תופסים את העולם ואת מקומנו בו. הילד שבזיכרון מציג לנו את האסטרטגיות הפסיכולוגיות הראשוניות שפיתחנו כדי להתמודד עם אתגרי החיים. לעתים קרובות, אסטרטגיות אלה היו מתאימות ואף הכרחיות באותה תקופה, אך כמבוגרים הן עלולות להגביל אותנו ולגרום לסבל.
בתהליך הטיפולי, אנו חוקרים יחד איך הילד שבזיכרון ניסה לפתור את הבעיה שעמדה בפניו. האם הוא בחר בהסתגרות? בבקשת עזרה? בלקיחת שליטה? בהתמסרות לאחרים? כל בחירה מגלה משהו מהותי על תפיסת העולם של המטופל ועל האמונות הבסיסיות שלו לגבי עצמו, לגבי העולם ולגבי האחרים.
אך העבודה עם זיכרונות מוקדמים איננה רק זיהוי מגבלות. להיפך – היא חיפוש אחר "האוצרות הנסתרים". באותו זיכרון של הילדה שמסתתרת מתחת לשולחן, נוכל למצוא גם את היכולת להרגיש ולהגיב לאווירה רגשית, את הרגישות העמוקה ואת הצורך הבריא בביטחון. באותו ילד שמטפס על העץ, נגלה לא רק נטילת סיכונים, אלא גם אומץ, סקרנות ויכולת לחלום על נוף רחב יותר.
התהליך הזה מאפשר למטופל לגלות מחדש כוחות שהיו שם, אך שכבו מתחת לשכבות של התמודדות מבוגרת ולעתים קרובות בלתי מועילה, הרסנית ומעוררת סבל. זהו מפגש מרגש עם הילד הפנימי – לא מתוך נוסטלגיה, אלא מתוך הכרה בחוכמה הטבעית וביצירתיות שליוו אותנו מאז ומעולם, ומחכות להתגלות מחדש ולהיות מותאמות למציאות העכשווית שלנו.
טיפול מותאם אישית
הגישה המוטיבציונית: עבודה עם אמביוולנטיות כלפי שינוי
"אל תתווכח עם המוטיבציה – חפש אותה וחזק אותה" (Stephen Rollnick, 1991)
מהי הגישה המוטיבציונית?
הגישה המוטיבציונית (William Miller & Stephen Rollnick, 1991) היא שיטת טיפול המתמקדת בעזרה לאנשים לגלות את המוטיבציה הפנימית שלהם לשינוי התנהגותי. הגישה מבוססת על ההבנה שכל אדם נושא בתוכו את הכוח והרצון לשנות, אך לעתים קרובות הוא נתקל בהתנגדויות פנימיות, או בתחושת אמביוולנטיות (קונפליקט) כלפי השינוי.
במסגרת הגישה המוטיבציונית, המטפל אינו מנסה לשכנע או ללחוץ על המטופל לשנות, אלא עוזר לו לחקור את הסתירות הפנימיות שלו ולגלות בעצמו את הסיבות לשינוי. במקום לשאול "למה אתה לא משנה?", הגישה שואלת "מה חשוב לך באמת, ואיך השינוי יכול לשרת את הערכים שלך?"
מי מגיע לטיפול בגישה המוטיבציונית?
הגישה המוטיבציונית מתאימה במיוחד לאנשים הנמצאים במצב של אמביוולנטיות כלפי שינוי: אנשים הרוצים להפסיק התמכרויות (סמים, אלכוהול, עישון, הימורים, מין, קניות, מסכים, משחקי מחשב); מי שמתמודדים עם קשיים בשמירה על שינויי אורח חיים (דיאטה, פעילות גופנית); אנשים החווים קונפליקט פנימי לגבי החלטות חשובות בחיים; מי שמרגישים "תקועים" בין הרצון לשנות לבין הפחד מהשינוי; אנשים שחווים לחץ חיצוני לשינוי (ממשפחה, מעבודה, ממערכת המשפט); מי שניסו לשנות בעבר, אך חזרו לדפוסים הישנים; ואנשים הרוצים להבין טוב יותר את המניעים והחסמים שלהם.
מתי אנשים מחליטים להגיע לטיפול מוטיבציוני?
רוב האנשים מגיעים לטיפול מוטיבציוני כשהם מרגישים "קרועים" בין שני כיווני פעולה. מצד אחד, הם מכירים בצורך או ברצון לשנות, אך מצד שני הם חווים התנגדות, פחד או ספקות. זוהי התחושה הקלאסית של אמביוולנטיות.
לעתים קרובות הם מגיעים לאחר ניסיונות כושלים לשינוי, או כשהם מרגישים שהסביבה לוחצת עליהם לשנות, אך הם עצמם לא בטוחים שהם רוצים או מוכנים. הם עלולים לומר: "אני יודע שאני צריך לשנות, אבל אני לא מרגיש מוכן", או "חלק ממני רוצה להפסיק, אבל חלק אחר מפחד".
מה מרגישים אנשים לפני שמגיעים לטיפול מוטיבציוני?
רבים מהאנשים המגיעים לטיפול מוטיבציוני חווים תחושות של קרע פנימי, תסכול מעצמם, או אשמה בגלל "חוסר הרצון" לשנות. הם עלולים להרגיש שמשהו לא בסדר איתם, כי הם לא מצליחים להיות בעלי מוטיבציה כמו שאחרים מצפים מהם.
חלק חשוב מהתחושות הללו קשור לתחושת כישלון, או להתנגדות לניסיונות של אחרים לשכנע אותם. אנשים רבים מרגישים, שהמוטיבציה שלהם נהרסת דווקא כשמישהו מנסה לשכנע אותם, או כשהם מרגישים לחץ חיצוני.
מה חשוב לזכור בעבודה טיפולית מוטיבציונית?
בטיפול מוטיבציוני חשוב לזכור, שההתנגדות לשינוי היא תגובה טבעית ומובנת. המטפל אינו "נלחם" נגד ההתנגדות, אלא מכבד אותה ומנסה להבין את הפונקציה שלה. זוהי גישה שמכבדת את האוטונומיה של המטופל ואת זכותו לבחור.
הגישה מדגישה שהמטופל הוא זה שצריך להציג את הטיעונים לשינוי, לא המטפל. כשהמטפל מנסה לשכנע, הוא בעצם מעורר התנגדות. לעומת זאת, כשהמטופל מגיע בעצמו למסקנות, המוטיבציה הופכת פנימית ובת קיימא.
מה מייחד את הגישה המוטיבציונית על פני גישות טיפול אחרות?
הגישה המוטיבציונית מתייחדת בכך שהיא לא מנסה לשכנע, או ללמד את המטופל מה לעשות. במקום זאת, היא מתמקדת בעזרה למטופל לחקור את האמביוולנטיות שלו ולגלות בעצמו את הסיבות לשינוי.
הגישה משתמשת בטכניקות ייחודיות על מנת לבדוק עד כמה השינוי חשוב למטופל. ועד כמה הוא מרגיש בטוח ביכולתו לבצע אותו. היא גם מדגישה את זיהוי "דיבור על שינוי" – ביטויים שהמטופל אומר המעידים על נכונות, או רצון לשינוי.
הגישה מכבדת את האוטונומיה של המטופל ומכירה בכך שלכל אדם יש זכות לבחור את הקצב ואת הכיוון של השינוי שלו, גם אם זה כולל בחירה לא לשנות כרגע.
מהו עיקרון המפתח בגישה המוטיבציונית?
העיקרון המרכזי בגישה המוטיבציונית הוא ההבנה שמוטיבציה אמיתית לשינוי חייבת לצמוח מבפנים. לא ניתן לכפות מוטיבציה על אדם, אך ניתן ליצור תנאים שיעודדו אותה להתפתח.
הגישה מתמקדת בעזרה למטופל לזהות את הפער בין הערכים החשובים לו לבין ההתנהגות הנוכחית שלו, ולגלות בעצמו איך השינוי יכול לשרת את מה שבאמת חשוב לו.
הדרך שלי לעזור לך:
הכשרה מקצועית: השתתפתי בקורסים מתקדמים בראיון מוטיבציוני ורכשתי את כישורי הליבה של הגישה, ביניהם הקשבה רפלקטיבית והפקת תכנים של שינוי מהמטופל.
הקשבה רפלקטיבית מתקדמת: אני משתמשת בטכניקות הקשבה המסייעות למטופל לשמוע את עצמו ולהבין טוב יותר את הרגשות והמחשבות שלו.
חקירת ערכים ומוטיבציות: אני עוזרת למטופל לזהות מה באמת חשוב לו בחיים ואיך השינוי יכול להתאים לערכים האלה.
עבודה עם אמביוולנטיות: במקום לראות באמביוולנטיות מכשול, אני עוזרת למטופל לחקור את שני הצדדים של הקונפליקט הפנימי שלו.
גמישות בזמני טיפול: הטיפול יכול להיות קצר מועד (מספר פגישות) לבירור מוטיבציה ספציפית, או ארוך טווח לתהליכים מורכבים יותר של שינוי אורח חיים.
הגישה המוטיבציונית מציעה דרך מכבדת ויעילה לעבוד עם השינוי, תוך הכרה בכך שכל אדם נושא בתוכו את החוכמה והכוח לשנות את חייו.
המפתח הוא לעזור למטופל לגלות את המוטיבציה שכבר קיימת בתוכו.
טיפול מותאם אישית
12 הצעדים: דרך רוחנית להחלמה מהתמכרויות
אלי, תן בי את השלווה - לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
את האומץ - לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה - להבחין בין השניים
(תפילת השלווה המקוצרת)
מהי גישת 12 הצעדים?
גישת 12 הצעדים היא תוכנית החלמה רוחנית מקיפה שפותחה במקור עבור אלכוהוליסטים אנונימיים (AA) בשנות ה-30 של המאה שעברה, ומאז הותאמה לטיפול במגוון רחב של התמכרויות ובעיות תלות. הגישה מבוססת על ההכרה בכך שההתמכרות היא מחלה שאי אפשר לרפא לחלוטין, אך ניתן להחלים ממנה ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
הגישה מדגישה שהחלמה מהתמכרות דורשת יותר מהפסקת השימוש בחומר – היא דורשת שינוי יסודי באורח החיים, בערכים ובאופן התמודדות עם החיים. במקום לשאול "איך להפסיק לשתות/להשתמש?", הגישה שואלת "איך לחיות חיים מלאים ומשמעותיים ללא התמכרות?"
מי מגיע לטיפול בגישת 12 הצעדים?
הגישה מתאימה למגוון רחב של אנשים המתמודדים עם התמכרויות או בעיות תלות, גם התמכרות לחומרים משני מצב תודעה (אלכוהול וסמי רחוב), וגם התמכרויות התנהגותיות (הימורים, אוכל, קניות, מין, עבודה, יחסים ומסכים). אנשים שניסו להפסיק בכוחות עצמם ונכשלו; מי שמחפשים דרך רוחנית להתמודדות עם ההתמכרות; אנשים הרוצים להבין את השורשים העמוקים של ההתמכרות שלהם; מי שמחפשים קהילת תמיכה ומשמעות; ובני משפחה של מכורים המתמודדים עם השפעות ההתמכרות.
מתי אנשים מחליטים להגיע לטיפול בגישת 12 הצעדים?
רוב האנשים מגיעים לגישת 12 הצעדים כשהם מגיעים ל"תחתית" – נקודה שבה ההתמכרות השתלטה לחלוטין על חייהם והם מרגישים חוסר אונים מוחלט. זה יכול להיות לאחר אובדן עבודה, קריסת יחסים, בעיות בריאותיות, או פשוט תחושה שהם איבדו את עצמם לחלוטין.
לעתים קרובות הם מגיעים לאחר ניסיונות רבים וכושלים לשלוט בהתמכרות בכוחות עצמם. הם עשויים לומר: "ניסיתי הכל ושום דבר לא עובד", או "אני לא יכול להפסיק לבד". הגעה לטיפול לעתים קרובות מלווה בתחושת התמוטטות מוחלטת, אך גם בניצוץ ראשון של נכונות לקבל עזרה.
מה מרגישים אנשים לפני שמגיעים לטיפול בגישת 12 הצעדים?
רבים מהאנשים המגיעים לטיפול באמצעות גישת 12 הצעדים חווים תחושות של בושה עמוקה, אשמה, חוסר אונים וייאוש. הם עלולים להרגיש שהם כישלון מוחלט, שפגעו בכל מי שהם אוהבים, ושאין להם עוד שליטה על חייהם.
חלק חשוב מהתחושות הללו קשור לתחושה שהם "חלשים" או "חסרי רצון", כי הם לא מצליחים להפסיק לבד. אנשים רבים מרגישים בודדים ומנותקים, ושההתמכרות הפכה לדבר החשוב ביותר בחייהם, יותר ממשפחה, מעבודה, או מבריאות.
מה חשוב לזכור בעבודה טיפולית בגישת 12 הצעדים?
בגישת 12 הצעדים חשוב לזכור שההחלמה היא תהליך יומיומי ולא אירוע חד פעמי. המוטו "רק להיום" מדגיש שהמטרה היא לא להפסיק לנצח, אלא להפסיק רק להיום.
הגישה מדגישה את החשיבות של ההכרה בחוסר האונים מול ההתמכרות, וקבלת עזרה מכוח עליון (כפי שהאדם מבין אותו), מהקהילה ומתהליך הצעדים עצמו. זוהי גישה שמדגישה את הענווה ושמכירה בכך, שהחלמה דורשת תמיכה של חברותא ולא ניתנת לביצוע בבדידות.
מה מייחד את גישת 12 הצעדים על פני גישות טיפול אחרות?
גישת 12 הצעדים מתייחדת בגישתה הרוחנית (לא דתית) להחלמה, המדגישה חיבור לכוח עליון ולקהילה. היא מתמקדת לא רק בהפסקת השימוש, אלא בשינוי אופי ואורח חיים כוללני.
הגישה מדגישה את חשיבות הכרת האמת על עצמנו, תיקון נזקים שגרמנו לאחרים, ועזרה לאחרים במצב דומה. היא כוללת עבודה עם מנטור (ספונסר) ומתן חונכות לאחרים, מה שיוצר מעגל תמיכה וחזרה לקהילה.
הגישה גם מכירה בכך שההתמכרות היא מחלה כרונית שדורשת ניהול מתמשך, ולא "ריפוי" חד פעמי.
מהו עיקרון המפתח בגישת 12 הצעדים?
העיקרון המרכזי בגישת 12 הצעדים הוא ההכרה בחוסר האונים מול ההתמכרות וההפניה לכוח עליון, לקהילה ולתהליך רוחני של שינוי. זוהי גישה שמדגישה ענווה, כנות עם עצמנו ועם אחרים, ונכונות לשינוי יסודי. הגישה מתמקדת בחיים יום אחד בכל פעם, תוך השתתפות בקבוצת תמיכה ופיתוח דרכי התמודדות בריאות עם לחצי החיים.
הדרך שלי לעזור לך:
הכשרה מקצועית: השתתפתי בקורס 12 הצעדים בהנחייתם של אברהם מזרחי ובני יעקב, שהתקיימה בבי"ח אברבנאל, מטעם המחלקה להתמכרויות, משרד הבריאות. מה שמעניק לי הבנה עמוקה של העקרונות והתהליכים העומדים בבסיסה של הגישה.
ניסיון קליני נרחב: עם 20 שנות ניסיון בעבודה עם נפגעי התמכרויות, אני מכירה את המורכבויות של תהליך ההחלמה ואת החשיבות של גישה הוליסטית.
יצירת מרחב ללא שיפוטיות: אני פועלת ליצירת סביבה בטוחה שבה המטופל יכול להכיר בכנות במצבו ובהשפעות ההתמכרות על חייו.
עבודה עם הכרת האמת: אני מסייעת למטופל לבחון בכנות את חייו, את הנזקים שנגרמו, ואת הצורך בשינוי.
חיזוק מערכות תמיכה: אני מעודדת השתתפות בקבוצות תמיכה (N.A; A.A) ובניית קשרים בריאים עם אנשים בהחלמה.
עבודה רוחנית מותאמת: אני מסייעת למטופל למצוא חיבור לכוח עליון כפי שהוא מבין אותו, בהתאם לאמונות ולערכים שלו.
חשוב לי להבהיר, שלמרות ההכשרה המקצועית והניסיון הקליני שלי בגישת 12 הצעדים, אני מכירה בכך, שלא עברתי בעצמי את המסע האישי של התמכרות והחלמה. הידע וההבנה שלי מבוססים על לימוד תיאורטי, הכשרה מקצועית וניסיון קליני, ולא על חוויה אישית.
אני רואה בכך גם יתרון וגם מגבלה – היתרון הוא המבט המקצועי והאובייקטיבי שאני יכולה להציע, והמגבלה היא שאני לא יכולה להבין מבפנים את עומק החוויה של התמכרות וההחלמה. לכן, העבודה שלי משלימה ולא מחליפה את החשיבות של קבוצות תמיכה, ספונסרים, ועבודה עם אנשים שעברו בעצמם את הדרך.
טיפול מותאם אישית
טיפול מודע טראומה: גישה מקיפה לטיפול בנפגעי טראומה
"טראומה היא עובדה של חיים. אבל לא חייבת להיות גזר דין לכל החיים"(Peter Levine, 1997)
מהו טיפול מודע טראומה?
טיפול מודע טראומה (או טיפול רגיש טראומה) הוא גישה טיפולית מקיפה המתמקדת בהבנה, בזיהוי ובהתייחסות להשפעות של חוויות טראומטיות על חייו של המטופל. גישה זו מבוססת על ההכרה בכך שטראומה יכולה להשפיע באופן עמוק על התפתחות האדם, בריאותו הנפשית והפיזית, התנהגותו ויחסיו עם אחרים.
במסגרת טיפול מודע טראומה, המטפל מכיר בכך שהתנהגויות מסוימות, תגובות רגשיות, או קשיים בתפקוד עשויים להיות תוצאה ישירה של חוויות טראומטיות. במקום להתמקד בשאלה "מה לא בסדר איתך?", הגישה שואלת "מה קרה לך?". זוהי נקודת מבט המשנה את הפרספקטיבה הטיפולית ומאפשרת הבנה עמוקה יותר של מצבו של המטופל.
מי מגיע לטיפול?
טיפול מודע טראומה מיושם במגוון רחב של מקרים, כמו למשל: נפגעי אלימות נפשית, מילולית פיזית, ומינית; צעירים ומבוגרים שחוו הזנחה או התעללות בילדות; אנשים שחוו אובדן טראומטי של אדם קרוב; אנשים שחוו רעילות ופוגענות במערכת יחסים זוגית; נשים שחוו לידה מורכבת, או טראומה בלידה; חיילים משוחררים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD); ניצולי פיגועים המוניים וניצולי עבירות אלימות.
מתי אנשים מחליטים להגיע לטיפול?
השפעותיה של טראומה על חיי האדם הן מורכבות ורב-ממדיות, כאשר הסימפטומים הפוסט-טראומטיים נוטים להתפתח ולהתקיים באופן עצמאי, לעתים ללא קשר ברור לאירוע המקורי. רוב האנשים שחוו טראומה אינם פונים לטיפול בשל האירוע הטראומטי עצמו, אלא בעקבות קשיים וסימפטומים שהם חווים בחיי היומיום, כאשר הקשר בין אלה לבין הטראומה עשוי להיות ברור, חלקי או אף לא מודע כלל. הביטויים של מצוקה פוסט-טראומטית מגוונים ביותר, החל מתסמינים אופייניים של PTSD כמו חרדה, דיכאון, פוביות שונות, התנהגות הימנעותית ורמת עוררות גבוהה, ועד למגוון רחב של תופעות גופניות, רגשיות והתנהגותיות. כמו, התמכרויות, קשיים בתפקוד היומיומי, בזוגיות ובמערכות יחסים. לעתים, סימפטומים אלה הופכים לכרוניים ועיקשים, ומשפיעים באופן ניכר על איכות החיים. מטפל המתמחה בטיפול בטראומה מסוגל לזהות את הקשרים העדינים בין הסימפטומים לבין חוויית הטראומה, ולסייע לפונה לחשוף את החוטים הבלתי נראים המקשרים בין האירועים הטראומטיים לבין הקשיים הנוכחיים. תהליך זה חיוני לא רק לשם יצירת טיפול יעיל יותר, אלא גם כדי לאפשר למטופל להבין טוב יותר את עצמו ואת השפעות הטראומה על חייו, ובכך להפחית תחושות של אשמה, בושה, תסכול וחוסר אונים.
חשוב להדגיש, כי למרות הרצון הטבעי לסלק את הסימפטומים המטרידים, במיוחד כשהם פוגעים משמעותית באיכות החיים, יש להכיר בכך שסימפטומים אלה התפתחו כמנגנוני הגנה והתמודדות עם הטראומה. לכן, גישה טיפולית מושכלת מכירה בתפקיד ההגנתי של הסימפטומים ומתייחסת אליהם כאל אסטרטגיות הישרדות, תוך עבודה הדרגתית לפיתוח דרכי התמודדות בריאות ומסתגלות יותר.
מה מרגישים מי שחוו טראומה?
חלק בלתי נפרד מהתחושות המלוות מי שחוו פגיעה טראומטית נוגע למכלול חוויות של חוסר אונים, חוסר מסוגלות, שיתוק, אשמה ובושה – הן מול הפגיעה עצמה והן מול תסמיניה בהווה. במידה רבה טיפול בטראומה עוסק בהחזרת הכוח, השליטה, תחושת המסוגלות והתקווה אל האדם שנפגע. לא אחת, במסגרות טיפוליות מדגישים את הפתולוגיה ונוצר הרושם שמשהו לא בסדר עם המטופל, במקום להכיר בכך שמשהו לא בסדר נעשה ל/וה.
מה חשוב לזכור בעבודה טיפולית עם מי שחוו טראומה?
בעבודה עם טראומה חשוב לזכור, כי כוחות של אי ידיעה, שכחה והדחקה פועלים בעוצמה. לכן, בטיפול מודע טראומה חשוב לטפח עמדה של אמון – עמדה אמפתית, מאשררת, שמעניקה הכרה ומבטיחה עמידה נאמנה לצד המטופל גם במקרים של אי ידיעה. יתרה מכך, חיוני לאפשר לו לנוע בין ספק לבין וודאות, בין בלבול לבין בהירות, מבלי להידרש לענות על שאלות של היה או לא היה.
מאחר שמרכיבים של העדר תיקוף מהסביבה, הכחשה, עיוות המציאות ושלילת הכוח הם מאד מרכזיים בטראומה, טיפוח עמדה של אמון במטופל מהווה סירוב אקטיבי לחבור לשחזור, והיא תנאי בסיסי בטיפול.
מה מייחד את הטיפול מודע הטראומה על פני סוגי טיפול אחרים?
טיפול מודע טראומה מהווה פרדיגמה מקיפה בתחום הטיפול הנפשי, המשלבת הבנה עמוקה של השפעות הטראומה עם גישה הוליסטית לריפוי. גישת טיפול זו מציעה טיפול נפשי "שלם", שאינו פוסח על אף ממד. היא מתייחסת בו זמנית לרגשות, למחשבות, להתנהגות, לגוף הפיזי, לנפש, לנשמה וגם לסביבת המטופל. בנוסף, בטיפול מודע טראומה ישנה התייחסות לכוונה ולפעולות, אשר תומכות ומטפחות את תחושת המסוגלות והיכולת של המטופל. חלק חיוני בטיפול הוא גם לראות ולהזכיר למטופל את הכוחות שלו, את המשאבים ואת החלקים הבריאים ולא רק להישאב ולהתמקד בבעיות ובחלקים בהם נוכח חוסר אונים וסבל.
כל זאת, כאשר במרכזה של גישה זו עומדת הברית הטיפולית (הקשר הטיפולי), המהווה את אבן היסוד והמרכיב החיוני ביותר בתהליך ההחלמה. ניתן לומר, שהברית הטיפולית בטיפול מודע טראומה היא יותר מסתם קשר בין מטפל למטופל. היא מהווה מרחב בטוח, מכיל ומעצים, המאפשר למטופל לחקור את חוויותיו הטראומטיות ולבנות מחדש את תחושת הביטחון והאמון בעולם ובזולת.
מהו עיקרון המפתח בטיפול מודע טראומה?
לאורך שנים רבות, הטיפול בטראומה סבל מחוסר הבנה, מתיוג שלילי ומהתערבויות לא יעילות, ולעתים אף מזיקות. ואולם, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתחום וזאת כתוצאה ממחקרים חדשים מתחום הטראומה והטראומה המורכבת המספקים תובנות עמוקות יותר על השפעות הטראומה; מגיבוש קווי יסוד ברורים לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD); ומההבנה, כי אין פתרון אחיד לכל מקרי הטראומה, וכי לא ניתן ליישם פרוטוקול טיפולי אחיד ומוגדר לכל המקרים. במקום זאת, אחד העקרונות המרכזיים בטיפול מודע טראומה הוא ההתאמה האישית בטיפול, המאפשרת: גמישות לצרכים הייחודיים של כל מטופל, שינוי הטיפול בהתאם להתפתחות ולשינויים המתחוללים במטופל בזמן הטיפול ומענה מקיף המתייחס למגוון רחב של סימפטומים ומשימות טיפוליות.
הדרך שלי לעזור לך:
השכלה אקדמית: הקדשתי ארבע שנות מחקר מעמיק להבנת התהליכים הפסיכולוגיים המובילים אנשים להשתמש דווקא בסמים ממשפחת משככי הכאבים, ניסיון שהעמיק את הבנתי לגבי הקשר העמוק בין טראומה, כאב נפשי וכאב פיזי, ואת הדרך שבה אנשים מנסים לרפא באופן עצמי את הכאב הנפשי שלהם (Self-Medication) באמצעות חומרים שנועדו לטפל בכאב פיזי. הבנה שחידדה ביתר שאת, את המסקנות אליהן הגעתי במחקר קודם שלי, שנערך בקרב אסירות בישראל. ידע זה העניק לי תובנות עמוקות על הקשר המורכב בין חוויות טראומטיות לבין תבניות התמכרות והתמודדות.
השכלתי הנרחבת והמקיפה בתחום הטיפול מהווה אבן יסוד לראייתי את האדם כישות הוליסטית. בהתאם לכך, הטיפול מתייחס למטופל כמכלול, תוך הבנה שהטראומה משפיעה על כל היבטי החיים ועל כן הטיפול צריך להתייחס לכל היבטי החיים, ולא רק לסימפטומים הנראים לעין.
הכשרות מקצועיות: אני בעלת ידע תיאורטי נרחב אותו רכשתי במגוון קורסים, סדנאות והשתלמויות בגישות טיפול שונות. כל אלה מאפשרים לי לשלב ידע וכלים ממגוון גישות טיפוליות, תוך התאמתם לצרכי המטופל. זאת לצד גמישות בבחירת הכלים והטכניקות הטיפוליות.
ניסיון קליני: אני בעלת ניסיון מעשי של כ -33 שנה בעבודה פרטנית וקבוצתית עם מגוון מקרים של טראומה בקרב אוכלוסיות שונות – בני נוער, מבוגרים וקשישים; נשים, גברים ולהט"בים; נפגעי התמכרויות ותחלואה כפולה.
גמישות מחשבתית: מתוך הידע התיאורטי שצברתי במהלך לימודיי, ומתוך הניסיון המחקרי והמעשי שלי בשטח, אני משלבת ומתאימה גישות טיפול שונות באופן המותאם למצבו הספציפי של כל מטופל ולצרכיו המשתנים.
מודעות קלינית: באמצעות ניסיון רב שנים פיתחתי יכולת לזהות ולהגיב לצרכים המשתנים של כל מטופל, תוך הכרה במורכבות ובייחודיות של כל מקרה, דבר שמאפשר מענה מקיף ויעיל יותר לאתגרי הטיפול. זאת כמובן, תוך אמפתיה, הכלה, הקשבה פעילה ונוכחות אותנטית. וכך לייצר למטופל סביבה בטוחה ומכילה, המאפשרת לו לחקור את חוויותיו ללא חשש משיפוטיות או עירור מחדש של הטראומה.
טיפול מותאם אישית
טיפול נרטיבי: כתיבה מחדש של סיפור החיים
"האדם אינו הבעיה, הבעיה היא הבעיה" (Michael White & David Epston, 1990)
מהו טיפול נרטיבי?
הטיפול הנרטיבי הוא גישה טיפולית מהפכנית המתמקדת בהבנה שכל אדם הוא הסופר של סיפור חייו. הגישה, שפותחה על ידי מייקל ווייט ודיוויד אפסטון (Michael White & David Epston, 1990) מבוססת על ההכרה בכך שהדרך שבה אנחנו מספרים לעצמנו את סיפור חיינו משפיעה באופן עמוק על זהותנו, על הבחירות שלנו ועל האפשרויות שאנחנו רואים לפנינו.
במסגרת הטיפול הנרטיבי, המטפל מכיר בכך שבעיות וקשיים אינם חלק מהזהות של האדם, אלא נרטיבים שהתפתחו במהלך החיים. במקום לשאול "מה הבעיה שלך?", הגישה הנרטיבית שואלת "איך הבעיה הזו השתלטה על הסיפור שלך, ואיך נוכל לכתוב אותו מחדש?"
מי מגיע לטיפול נרטיבי?
הטיפול הנרטיבי מתאים למגוון רחב של אנשים החשים שהסיפור שלהם "תקוע" או מוגדר על ידי בעיות: אנשים החשים שהזהות שלהם הוגדרה על ידי טעויות או כישלונות מהעבר; מי שמתמודדים עם תוויות שקיבלו מהסביבה ("בעייתי", "לוזר", "לא מספיק טוב"); אנשים החווים תחושת חוסר אונים או תקיעות בחייהם; מי שרוצים לגלות מחדש את החוזקות והכישורים שלהם; אנשים שחווים משברי זהות, או מעברים בחיים; מי שמרגישים שהסיפור שלהם נכתב על ידי אחרים; וכן אנשים הרוצים לפתח מערכות יחסים בריאות יותר עם עצמם ועם אחרים.
מתי אנשים מחליטים להגיע לטיפול נרטיבי?
רוב האנשים מגיעים לטיפול נרטיבי כשהם מרגישים שהסיפור של חייהם הפך לסיפור של בעיות, כישלונות או חוסר אונים. הם עלולים לחוות תחושה שהבעיות השתלטו על זהותם, או שהם "נתקעו" בגרסה אחת של הסיפור שלהם. לעתים קרובות, הם מגיעים לאחר שמישהו אחר, כמו המשפחה, חברים, מערכת החינוך, או אפילו אבחנה רפואית – "תייג" אותם. הם מרגישים שהתווית הזו הפכה לחלוטין להגדרה שלהם את עצמם. הם עלולים לשאול: "האם זה באמת מי שאני?" או "איך אני יכול להיות יותר מהבעיות שלי?"
מה מרגישים אנשים לפני שמגיעים לטיפול נרטיבי ?
רבים מהאנשים המגיעים לטיפול נרטיבי חווים תחושות של אובדן זהות, או בלבול לגבי מי הם באמת. הם עלולים להרגיש שהסיפור שלהם "נגנב" מהם על ידי הבעיות, הציפיות של אחרים, או אירועים קשים שחוו.
חלק חשוב מהתחושות הללו קשור לתחושה שהם הפכו ל"בעיה" במקום להיות אדם עם בעיה. אנשים רבים מרגישים שהם איבדו קשר עם החוזקות, הכישורים והאספקטים החיוביים של עצמם, ושהסיפור שלהם הפך חד-ממדי ומוגבל.
מה חשוב לזכור בעבודה טיפולית נרטיבית?
בטיפול נרטיבי חשוב לזכור שכל אדם הוא המומחה של החיים שלו, של הסיפור שלו. המטפל אינו מגיע עם סיפור "נכון" או "טוב יותר", אלא מסייע בתהליך של חקירה וגילוי מחדש של הסיפורים שכבר קיימים בחיי המטופל.
הגישה מדגישה שבעיות הן בעיות – הן אינן האדם עצמו. זוהי הפרדה חשובה המאפשרת למטופל לפתח מערכת יחסים שונה עם הקשיים שלו, מתוך הבנה שהוא יותר מסך כל הבעיות שלו.
מה מייחד את הטיפול הנרטיבי על פני גישות טיפול אחרות?
הטיפול הנרטיבי מתייחד בגישתו הייחודית לבעיות ולזהות. במקום לראות בבעיות משהו שצריך "לתקן" באדם, הגישה רואה בהן סיפורים שהשתלטו על הנרטיב האישי. המטרה היא לא לחסל בעיות, אלא להקטין את השפעתן ולחזק סיפורים אלטרנטיביים.
הטיפול משתמש בטכניקות ייחודיות כמו "החיצון הבעיה" – תהליך שבו הבעיה מוצגת כישות נפרדת מהאדם. זה מאפשר למטופל לפתח מערכת יחסים חדשה עם הקשיים שלו ולזהות רגעים שבהם הוא הצליח להתנגד להשפעת הבעיה.
הגישה גם מדגישה את החשיבות של "עדים מבחוץ" – אנשים שיכולים לראות ולאשר את הסיפורים החדשים והמעצימים שהמטופל מפתח.
מהו עיקרון המפתח בטיפול נרטיבי?
העיקרון המרכזי בטיפול נרטיבי הוא ההבנה שחיינו הם סיפורים מרובי שכבות, ושיש לנו הכוח לבחור באיזה סיפור להתמקד ואיך לספר אותו. האדם אינו הבעיה – הבעיה היא הבעיה.
הטיפול מתמקד בעזרה למטופל לגלות מחדש סיפורים מעצימים מחייו, להפריד בין הזהות שלו לבין הבעיה/הבעיות שהוא חווה, ולפתח נרטיבים חדשים ועשירים יותר על עצמו ועל היכולות שלו.
הדרך שלי לעזור לך:
השכלה אקדמית: כדוקטור לעבודה סוציאלית קלינית, המשלבת כלים נרטיביים בטיפול, אני מביאה הבנה עמוקה של כוחם של סיפורים ושל הדרך שבה נרטיבים מעצבים זהות ומציאות, כפי שאפשר לקרוא גם בעבודת הדוקטורט שלי.
יצירת מרחב בטוח לחקירה: אני פועלת ליצירת סביבה שבה המטופל יכול לחקור בבטחה את הסיפורים השונים של חייו, ללא פחד משיפוטיות או מניתוח פתולוגי.
תשאול סקרן ולא יודע: אני פונה לכל מטופל מתוך סקרנות אמיתית לגבי הסיפור שלו, מבלי הנחות מוקדמות על מה "צריך" להיות או איך הסיפור "צריך" להיראות
חיזוק זהויות מועדפות: אני עוזרת למטופל לזהות ולחזק אספקטים של זהותו שאותם הוא מעוניין לפתח, תוך הקטנת השפעתן של זהויות בעייתיות שנכפו עליו.
גמישות בזמני הטיפול: הטיפול הנרטיבי יכול להיות קצר מועד לסוגיות ספציפיות (מספר חודשים) או ארוך טווח לתהליכים עמוקים יותר של בנייה מחדש של זהות ונרטיב אישי.
הטיפול הנרטיבי מציע אפשרות מרתקת לכתוב מחדש את סיפור החיים מתוך הכרה בכך שאנחנו יותר מהבעיות שלנו, ושיש לנו סיפורים עשירים ומורכבים הראויים להיחשף ולהתחזק. זו הזדמנות להפוך מקורבנות הסיפור לכותבים של הסיפור.